ימי השמש

היום הוא אחד הימים שבו אני מרגישה ברת מזל.

ברת מזל שהתגרשתי, כי זה כיף.

ברת מזל שיש לי שתי בנות מדהימות.

היום אני יכולה להיטען באנרגיות חיוביות,

ושום דבר לא יפריע לי.

אני מסתכלת על אלה הקטנה שלי, ורוצה לנשק אותה.

אני מסתכלת בדירה הקטנה שלי שטיפחתי עם כל מיני עציצים קטנים

וכלניות

ואוהבת את זה.

יש משהו כיף בלבד.

בעצמאות. בפרטיות.

לפעמים זה מתאים לי.

אני נזכרת בבוקר בעבודה, בפינת הקפה עם החברות שלי.

הרגשתי אהובה.

ידעתי שאני יכולה לשתף ולפתוח את הלב.

וגם להקשיב.

כי אני כבר לא כל הזמן ממוקדת בעצמי.

אני חוזרת הביתה ויש שמש מדהימה.

אני עוצמת עיניים, ומרימה את הפנים.

ומרגישה את החום הזה. של השמש של החורף.

אני יורדת עם הרכב בכביש בגין.

הכל רטוב עוד מהגשם.

שהיה אתמול.

ויש המון ירוק בצדדים, וכלניות אדומות.

"מאיה. הכל טוב.

יש שמש."

אני אומרת לעצמי.

ולא צריכה יותר כמעט כלום.

[הלוואי שזה רק יחזיק כל היום.

האנרגיה הזאת, של השמש

עד הערב לפחות.

ואתם, רק אל תפריעו, טוב?..]

#אנרגיהטובה