להיות גרושה חרדית
- מאיה
- 22 בפבר׳ 2016
- זמן קריאה 2 דקות

להיות גרושה חרדית
זה אומר
להעיז. להיות שונה.
להיות לפעמים דחויה. ולא מקובלת.
לא רצויה בכל מקום.
להיות גרושה חרדית, זה אומר
לעשות משהו שלא ממש מקובל. ונחשב ראוי.
לעשות משהו שהמון נשים חרדיות
שלא טוב להן
כשהן מרגישות הכי רע
מעיזות לחשוב: " אז אולי אני אתגרש?"
אבל אז:
"ומה יגידו עלי?"
וברוב הפעמים ה"מה יגידו עלי" מתגבר.
אני הכי יכולה להבין את זה
כי אני
מרוב פחד
ומחשבות
לקח לי כמעט עשר שנים להתגרש.
בעולם החרדי, גרושה
זה נחשב סוג ב' אצל הרבה אנשים.
לא משנה שאת מתמודדת פי מאה
מנשים אחרות.
ונלחמת יום יום כדי לשרוד
ולהישאר שפויה. ושמחה. ואוהבת.
ו'נעימה לסביבה'.
זה אומר שלילדים שלך אולי יהיו בעיות בשידוכים
ואולי יהיו בעיות בלהיכנס לסמינרים
ולישיבות ולתלמודי תורה
כי הם 'ילדים להורים גרושים'.
כי אבא ואמא שלהם
במקום להיות כלואים כל החיים בייחד
ולמרר אחד לשני את החיים
החליטו להיפרד. ולהניח אחד לשני לחיות.
לא משנה שהילדים האלה
הם כאלה גיבורים
וכאלה אמיצים.
ומחושלים. ועוברים התמודדויות
כשילדים אחרים בגיל שלהם אוספים מדבקות...
ושטויות...
אני מסתכלת לפעמים על נועה ואלה המדהימות שלי
ואומרת להן:
"אתן אמיצות. אתן גיבורות. אני גאה בכן".
להיות גרושה חרדית
זה אומר
שהעזת להשמיע את הקול האישי שלך בקול.
את הקול הקטן הזה שאומר:
אבל לא טוב לי!
אבל אני לא מאושרת ככה!
אבל אני לא רוצה את זה יותר!
ובציבור החרדי
לא תמיד אוהבים קולות כאלו
שהם קטנים כאלו, וקצת שונים
ויוצאים מהריבוע והמסגרת
ששומרים עליה כל כך כל כך חזק. בציבור הזה.
להיות גרושה בציבור החרדי
זה להעיז לומר
כן. אני רוצה עוד דברים חוץ מבעל שלומד ועושה את כל מה שצריך
ו'להמשיך את המשפחה היהודית' עם עוד ילדים.. ונכדים..
ולהתחתן עם מישהו שהיה לו "שם טוב"
ומשפחה טובה.
כן. אני רוצה גם אהבה. וקשר. ולהיות בטוחה.
אני לא מתביישת לומר את זה.
אז תשמעו משהו מעניין:
גם אני רציתי להישאר נשואה.
רציתי משפחה שלימה.
ןלהיקרא 'נורמלית', ו'בסדר'.
אבל
לא הסכמתי לשלם את המחיר הפנימי.
לא רציתי למות מבפנים.
ושלא תבינו לא נכון.
אני אוהבת את הציבור החרדי
ויש לו כל כך הרבה דברים יפים
שציבורים אחרים יכולים ללמוד ממנו
ואני בחרתי בלב שלם לי ולבנות שלי להישאר חלק מהציבור הזה.
כי זה מה שמתאים לנו.
ועדין לא מצאתי תחליף טוב יותר.
אבל כמו לכל ציבור במדינה הזו ובעולם
יש באגים. וחלק מהם ממש גדולים.
אז כן. אני חרדית. ואני גרושה.
ואני לומדת ללכת עם זה ברוחב
ולדעת שאני שווה.
ואם נותנים ציון לפי המאמץ
[כמו שבאמת היהדות אומרת, אם תשימו לב לזה]
אז לפעמים אני יותר מתאמצת מנשים שהן נשואות
ויש להן בעל, והכל אצלן לפי הספר
ולפי מה שלימדו אותן.
לפעמים אני והבנות שלי נלחמות על דברים פשוטים
כמו אווירה של שבת
אווירה של אמונה
אווירה של שמחה והשלמה
אווירה של ראיית הטוב.
אז אם את שייכת לציבור החרדי
ואת גם גרושה
אם יש לך ילדים שאת מגדלת לבד
כמוני
אני לגמרי מורידה לפניך את הכובע,
שתדעי.
אני יודעת שאת אמיצה. וגיבורה. את מלכה.
ואל תשכחי שבשמים
יש משמעות לכל מאמץ, או דמעה, ואפילו אנחה קטנה.
אני מאמינה בזה. באמת.
אוהבת,
מאיה.
[זה לא השם האמתי שלי, אבל לא לשכוח, אני חרדית, אז השם האמיתי שלי חסוי..]
Commentaires