top of page

רשימת פוסטים:

כי את האישה הכי מדהימה

  • תמונת הסופר/ת: מאיה
    מאיה
  • 13 באפר׳ 2016
  • זמן קריאה 2 דקות

אם את אישה. ואם את גם אמא.

ובמיוחד אם את גרושה, כמוני.

אם גם את מרגישה אביב באוויר.

והתחדשות.

ומנסה בכוח להכניס את הניקיון הזה

וההתחדשות הזו אליך הביתה.

למרות שאת עדין לבד,

את גיבורה.

רציתי לומר לך כל הכבוד.

את מיוחדת.

יכול להיות שגם את מנסה בערב פסח הזה,

להבריג בורג בעצמך,

או לתקוע מסמר,

או לתלות מוט לווילון חדש,

או מדף,

אולי אפילו לסייד [!],

או לתקן את הברז שדולף...

[כן, ניסיתי אפילו לקדוח חור במקדחה..לא הצלחתי..]

כי בתקופה הזו יש כזה חשק לתקן.. ולחדש..

אבל צריך לזה יד של גבר,

ואפילו שאין לך, את מנסה--

מגיע לך כל הכבוד על זה.

כל הכבוד לך על המאמץ. זה מדהים.

אם גם את מנקה את הבית הזמני שלך,

או החדר שבו את גרה,

למרות שבא לך כבר משהו שהוא רק שלך.

משהו חדש.

משהו אחר.

בית של קבע.

כי נמאס לך מהבינתיים הזה..

אבל למרות זאת, את ממשיכה לנקות את מה שיש לך,

אפילו שהוא ממש לא מושלם, וקטן.

וזה בינתיים.

ואת מחליטה

דווקא להכניס לשם אור, בכל מחיר.

תדעי שאת אמיצה.

אמיצה ממש.

אם גם את הולכת לקנות עם הילדים שלך בגדים לפסח,

ומסתובבת איתם בחנויות,

וקונה להם, ומחפשת את מה שהם אוהבים,

ומודדת,

והכל רק כדי לשמח אותם.

שיהיה להם חג שמח.

עם המון אור.

ואחר כך שולחת אותם לאבא שלהם לליל הסדר. [כי זה התור שלו...]

הם לובשים אצלו בגדים ונעליים ועניבה וסרט. הכל חדש.

דברים שקניתם ביחד.

אבל את נשארת לבד.

את לא רואה איך הם לובשים את הבגדים החדשים,

ונועלים את הנעליים עם הריח של העור..

את יכולה רק לדמיין את זה...

רציתי שתדעי,

שאת אמא טובה.

את מסורה. את וותרנית.

אם עברת ברחוב,

וראית את הטירוף שבחנויות, של לקנות ולקנות..

ואז את יושבת בערב, ליד השולחן במטבח.

את והדפים של חשבון הבנק שלך.

וחושבת ומחשבת מה אפשר לקנות לפסח,

ועל מה אפשר לוותר, ומחליטה הכל לבד.

עם עצמך.

זה קשה. אני יודעת.

[בסוף תמיד את מוותרת על עצמך..

על משהו בשבילך..

זה לא טוב.

אל תעשי את זה הפעם. בבקשה..]

אם ניקית הכל לפסח.

ומיינת וקיפלת

וסידרת את הארונות

והברקת את החלונות

והסלון. והתנור והמקרר

וכיבסת. וקרצפת.

והידיים שלך כבר יבשות מחומרי הניקוי,

ואין לך כבר כח, והגב שלך כואב [כמו שלי..]

ובסוף היום,

את מרגישה כמו אחרי מירוץ של 500 ק"מ,

אבל אף אחד לא יודע. ולא שומע. ולא שם לב.

רק את יודעת

על כל מה שעשית היום..

כל הכבוד לך. שתדעי.

את מדהימה.

את מדהימה.

אם בליל הסדר.

את תשבי עם המשפחה שלך.

שאוהבת אותך, ועוטפת אותך. ורוצה לשמח אותך.

אבל את יודעת, שתרגישי בפנים לבד.

כי כל אחד עסוק עם המשפחה הקטנה שלו, והילדים שלו, והמצות...

ואז את לובשת את החיוך הכי גדול שלך, הכי ענק

שלא יראו. שלא ירחמו מידי.

רציתי לומר לך

שאת אלופה. את מלכה. כל הכבוד לך.

תדעי שמגיעה לך מדליה.

המדליה של הנשים האמיצות. המיוחדות.

שלא מתייאשות ונלחמות, כל יום מחדש.

אפילו שהן לבד.

אפילו שלא רואים.

מגיע לך פינוק. תקני לך משהו. טוב?

תכשיט, או בגד.

או אולי קרם פנים חדש, או בושם.

משהו שאת אוהבת.

אפילו משהו קטן טעים.

אבל הכי חשוב, רציתי להזכיר לך,

שאלוקים שבשמים ראה.

הוא לא שכח אותך.

הוא לא שוכח אף אחת מאתנו.

הוא סופר את הדמעות,

הוא אוסף את כאב הלב והמחנק בגרון, ומחבק אותך.

על כל ההתגברויות. והמלחמות. והוויתורים. וההסתפקות.

והכוח לשמוח.

ובליל הסדר תאמיני.

תאמיני שהגאולה תבוא. עד אליך.

ותעטוף אותך.

והשמחה תמלא אותך.

עם התחדשות, ואהבה חדשה, והמון שלווה.

ויהיה לך טוב.

בטוח.

חג שמח!

 
 
 

Comments


© 2016 By Maya.

bottom of page