היה היה פעם כעס

היה היה פעם כעס,

שגר אצלי בלב

ונורא רציתי לספר עליו.

כל הזמן

הייתי נלחמת בו.

ומרגיעה אותו...

ועושה לו: ש..ש.. שקט.

די לכעוס.

אבל הוא חזר.. וחזר..

בכל מיני צורות.

יום אחד,

הוא היה כל כך גדול

עד שהוא מילא את כל החלל שבתוכי.

הוא היה נראה כמו מפלצת

שחורה, ענקית עם שיניים

ואני,

נתתי לו לדבר,

והוא אמר:

הרי תמיד הייתי טובה, וניסיתי לרַצות

להיות חברה טובה, ותלמידה טובה [טוב, כמעט תמיד...]

ואמא טובה, ובת טובה

ואחות טובה..

אז למה זה קרה לי?

אני מתכוונת, כל הענין הזה עם להתחתן

ולא להיות מאושרת [בכלל]

ולהבין שזה הולך לגמור עלי, הנישואין האלו..

ואז להתגרש..

כי אין ברירה.

בורא עולם,

לפעמים נראה לי

שאולי בטעות

חילקת לי קלפים

לא ממש טובים

כי הם פוסלים אותי שוב ושוב

ואני לא מצליחה לצלוח אתם..

ולא לנצח.. בשום צורה.

תגיד לי אתה,

איך אני יכולה לנצח

כשאני לבד עם שתי הבנות

שצריכות אותי כל הזמן..

אני צריכה להיות גם אמא וגם אבא..

ולפעמים אפילו רק מאיה אני לא מצליחה להיות..

היי, ועוד לא קניתי לי בית.. כמו שחלמתי..

עם גינה קטנה..

לא רציתי בית מפואר, באמת,

רציתי רק שיהיה לי מקום לארח את כל האורחים שתכננתי להזמין..

[ואיפה, איפה אוכל לגדל

את הכלניות שלי,

והנרקיסים, והוורדים

ועשבי התיבול?..]

והנישואין האלו,

חיבלו כל כך הרבה בבפנים שלי

וכמה שאני מנסה להאמין בטוב

נראה לי שכל הצער

והאכזבות

והלבד

השאירו אצלי סימן כל כך עמוק

כי כל הזמן הזה

הייתה לי צעקה כל כך גדולה

שלא ידעתי איך לצעוק אותה

ולא באמת יכולתי

לא ממש ידעתי מה אני מרגישה

[הצלחתי רק לאכול את עצמי..]

ומה יהיה עם משפחה אמתית?

לא בכאילו.. [!!]

משפחה עם כל החלקים

שיש שם גם בעל, וגם אישה, וגם ילדים משותפים?

ולמה הדרך כל כך מפרכת

כדי למצוא את הנשמה התאומה שלי?

מכירים את המשל הזה?

שצרות, וייסורים

זה כמו רופא שמכאיב לך, אבל בעצם מרפא אותך..?

כן. אני מאמינה בזה...

אבל היום,

יצא לי דיבור אחר לגמרי..

כי לא רציתי לשמוע יותר את המשל הזה..

זה גדול עלי

זה גדול עלי

זה גדול עלי

ואני כל כך כועסת על זה...

ונראה לי

שאני לא אוכל לסלוח לעולם..

עם כל הכעס הענק הזה

ונראה לי

שאם תהיה לי עוד אכזבה או לב שבור

אני ימות מזה

כי אני לא שורדת את זה שוב..

וזה לא מתוק לי

זה מרגיש נורא..

ואין לי כבר כח

כל כך כעסתי עליו, על בורא עולם.

זה היה כעס אמיתי

כל כך עמוק. וקצת מפחיד.

והוא? היה שם.

כמו תמיד.

מקשיב לי.

ומקשיב.

הרי הוא מכיר אותי כבר, שנים.

הוא יודע שאני כמו הים..

לפעמים הכל רגוע

כמו ילדה טובה,

ולפעמים הכל שם

לא צפוי

ורוצה להתפוצץ.

ומה היה בסוף?

טוב,

לעבוד על כעס ולפרק אותו

זה לא תהליך פשוט.

ומי שניסה, יודע שזה לוקח זמן...

אבל מה שבטוח זה,

שהוא

ורק הוא שלמעלה

עזר לי בסופו של היום

להירגע.

להצליח לנשום.

ולמצוא את השלווה שלי

אצלי

עמוק בפנים.

ורק לנוח.

© 'רק אחת' - הבלוג של מאיה

#כעס #אמונה