פעם פגשתי חבר אמיתי

נפגשנו, אני והוא

במקרה בדרך.

אנו מגיעים מעולמות כל כך שונים..

וזה היה שונה מידי.

אבל, שנינו היינו קצת אבודים

ונאחזנו זה בזו

כמו מישהו שהולך לטבוע.

ולא עזבנו.

סיפרתי לו איך זה מרגיש

להתגרש, בעולם שלי.

והוא סיפר לי איך זה

להיות אבא לשני בנים

רק ביום שלישי, ובשבת, פעם בשבועיים

ואיך זה לגדל אותם בשלט-רחוק.

אני נתתי לו

מהצבעוניות שלי,

והוא לימד אותי מה זה להקשיב.

ומה זה להרגיש שקט מבפנים.

שקט אמיתי.

העולמות שלנו, השונים,

יצרו מפגשים מיוחדים, של בייחד

אבל זה היה עדיין רחוק מידי.

רחוק מידי.

לא היה לזה עתיד.

אז אתמול,

שחררנו אחד את השני.

והסכמנו

שכל אחד ימשיך בדרך שלו, לבד.

אבל אני יודעת,

שזה לא היה סתם.

כי אני לוקחת איתי

את כל מה שלמדתי ממנו.

בעיקר למדתי דברים על עצמי.

והוא לוקח ממני

כח, ואהבה, וחברות של אמת.

אני רוצה שיהיה לו טוב.

אז בהצלחה, יקירי.

ותמצא כבר אהבה, טוב?

ואם תצטרך, אני פה בשבילך.

ואני לגמרי יודעת,

שגם אתה, שם בשבילי. תמיד.

כי יש חברים של אמת.

© 'רק אחת' - הבלוג של מאיה

#אהבה #לפתוחאתהלב